עבירות ביטחון הן כל עבירה שנעברה בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ליחסי החוץ של המדינה, לסודות רשמיים של המדינה וכן בזיקה לפעולות טרור.
הפרק בעבירות ביטחון בחוק העונשין מחולק לכמה קטגוריות:
1. בגידה: פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרימה למלחמה, סיוע לאיוב בזמן מלחמה (העבירה שבגינה חשוד הח"כ לשעבר עזמי בשארה), שירות בכוחות האויב.
2. פגיעה בכוחות המזויינים: כוחות מזוינים הם צה"ל, משטרת ישראל וכל כח אחר שפועל נגד האויב בשיתוף עם צה"ל. מרידה בכוחות המזוינים, הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות.
3. ריגול: מסירת ידיעה לאויב, מסירה ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מגע עם סוכן חוץ, כניסה למקום צבאי.
4. פגיעה ביחסי החוץ: פגיעה ביחסי החוץ – קשירת קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית, גיוס לכוחות חוץ.
בכל העבירות שציינתי לעיל העונש הקבוע בצידן הינו מאסר לשנים רבות.
מעצר בגין עבירות ביטחון:
בעבירות ביטחון כללי המשחק שונים, סדרי הדין נוקשים יותר מאשר בעבירות פליליות רגילות, והסמכויות שמוענקות לגורמי האכיפה הן מרחיקות לכת.
1. פגישת עם עו"ד בעבירות ביטחון – הממונה על החקירה בסמכותו לעכב פגישה של עו"ד עם חשוד בעבירות ביטחון עד 10 ימים, באישור בית המשפט המחוזי ניתן למנוע פגישה עד 21 ימים.
2. עיכוב ידיעה על מעצר בעבירות ביטחון – לביהמ"ש המחוזי סמכות להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו של חשוד בעבירות ביטחון עד 7 ימים אם אפשרות להאריך את התקופה עד 15 ימים לבקשת שר הביטחון.
3. הבאה בפני שופט – קצין הממונה על החקירה בעבירות ביטחון יכול להורות על השהייה של הבאה עצור בפני שופט בעבירות ביטחון לתקופה של 96 שעות מתחילת מעצרו.
4. מעצר לפני כתב אישום – לביהמ"ש סמכות להאריך את מעצרו של חשוד בעבירות ביטחון בפעם הראשונה ב- 20 ימים והארכה נוספת לתקופה של עוד 15 ימים, היינו לתקופה של 35 ימים.
מעצר מנהלי:
מעצר מנהלי הוא מעצר המבוצע על פי הוראה מראשות מנהלית (בענייננו משרד הביטחון) ללא הכרעה שיפוטית ללא כתב אישום וללא משפט. בסמכות שר הביטחון להורות על מעצרו המנהלי של חשוד בעבירות ביטחון שמטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור מחייבים שיוחזק במעצר, לתקופה של עד 6 חודשים, ורשאי שר הביטחון להאריך לתקופה של 6 חודשים נוספים בכל פעם ללא הגבלה.
עשוי לעניין אתכם גם: הלבנת הון | זכויות אדם
