רבים מהקוראים כבר שמעו על אינספור שיטות חקירה המשמשות את המשטרה לאיסוף ראיות כנגד חשוד, כגון החוקר הטוב והחוקר הרע, חיפוש על הגוף, מדובב, והכל במטרה שבבוא העת תוכל מצ"ח באמצעות הפרקליטות הצבאית להציג את אותן הראיות בבית הדין ולנסות לשכנע את השופט להרשיע אדם שלעיתים מורשע לא עוול בכפו ולעיתים מזוכה.
אחת השיטות החדשניות ביותר של מצ"ח לאסוף ראיות כנגד חשוד היא באמצעות מכשיר הטלפון שברשותו, שבעידן המודרני (בו מכשירי הסמארטפונים הפכו לנחלת הכלל) הפך להיות מחשב כהגדרתו בחוק, שכן, כל אדם סביר מחזיק בתוך מכשירו הסלולארי אלפי מסמכים שונים ואישיים.
לא פעם, דווקא חיילים נורמטיביים לחלוטין, נופלים לתרגיל החקירתי של מצ"ח, ונענים בקלות ומבלי שהם מבינים את המשמעות המשפטית לבקשת החוקר לאפשר למצ"ח לחדור למכשיר הסלולארי שברשותם, ואף לחתום על טפסי הסכמה שבהם הם מוותרים על כל מיני זכויות אשר נלוות לחדירה למכשירם הסלולארי.
קוראי מאמר זה אשר יבינו את זכיותיהם המשפטיות, לא ילכו שולל אחר דברי החוקר המצ"ח שיבטיח להם שאם יאפשרו לו לחדור למכשירם הסלולארי החקירה תסתיים בהקדם, ושממילא אם הם לא ביצעו שום עבירה הרי שאין להם ממה לחשוש.
כדי שבאמת תוכלו לקבל החלטה מושכלת בעניין חשוב וכדאי שתדעו מהן הזכויות שמעניק לכם החוק.
הלכה למעשה, החיפוש במחשב (ובכלל זאת במכשיר סלולארי נייד) מוסדר בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969. לפי חוק זה, חיפוש בחומר מחשב ייעשה אך ורק על פי צו של שופט. כלומר, כאשר מצ"ח רוצה לחדור למכשיר הנייד אשר ברשותכם, עליה לפנות לבית המשפט ולשכנע אותו מדוע ראוי באותו מקרה ספציפי לאפשר את העיון בו. בנוסף, החוק מגדיר שורה של פרוצדורות הנוגעות הן לאופן עריכת הצו והן לאופן בו ימומש הצו. כך למשל, החוק קובע כי חדירה למחשב/ טלפון נייד, תעשה אך על ידי חוקר מיומן שנקבע לכך בנוכחותם של שני עדים (שיתווספו לחוקר).
למעשה, החיפוש בחומר מחשב מהווה חריג לחיפושים האחרים, כגון חיפוש על גופו של עצור או חיפוש בביתו של אדם, שאז אין הכרח שהמשטרה תפנה לבית המשפט לשם הוצאת צו שיפוטי.
ההיגיון שבהבחנה טמון בעובדה שהמחוקק ראה לנגד עיניו את הפגיעה הקשה בפרטיותו של אדם (ושל צדדים שלישיים שחומר המחשב נוגע אליהם) בזמן שחודרים למחשבו האישי בו אצור תוכן אישי רב היקף כגון התכתבויות מייל ואחרות, תמונות מאירועים שונים מחייו, לעיתים תמונות וסרטונים אינטימיים שלו ושל בת זוגו. לכן המחוקק קבע שעיון בחומר מחשב יעשה בצורה מבוקרת ועל ידי חוקר מיומן שידאג שהחומרים לא יפגעו, ושבית המשפט יתיר את החדירה רק במקרים הראויים, כך שאם החוקר סבור למשל שקיימת שיחה אחת יוצאת שיכולה לחזק את הראיות כנגד החשוד, הרי שבית המשפט יכול להתיר למשטרה לחפש רק בתיקיית השיחות יוצאות ולא למשל בתיקיית הסרטונים והתמונות.
מצ"ח לא פעם מנסה לחסוך בזמן, או מנסה שלא להופיע מול שופט (במקרים בהם היא סבורה שהשופט לא יתיר את החיפוש) והיא מנסה להכשיר חדירה לחומר מחשב באמצעות הסכמתו של הנחקר, לאמור, כאשר הנחקר נותן הסכמה חופשית ומרצון להתיר את החיפוש הרי שהנחקר הכשיר את החיפוש ויהיה ניתן להציג ראיה מפלילה אם תמצא כזאת בתוך מכשירו הנייד.
לפיכך, הרי לכם מספר כללים פרקטיים שחובה על כל חשוד או נחקר לדעת בשעה שהוא ניצב בפני החוקר המשטרתי:
- דעו, כי מותר לכם לסרב לחוקר מצ"ח לערוך חיפוש בטלפון שלכם וכי סירובכם לא ישמש נגדכם כראיה.
- דעו, כי על מנת שמצ"ח תוכל לחפש מכשיר הטלפון שברשותכם עליה לשכנע בכך את בית המשפט כי נכון לעשות זאת, ורק אם בית המשפט יוציא צו שיפוטי תקום לחוקר הזכות לחדור למכשירכם, והכל בכפוף למה שנכתב על גבי הצו.
- דעו, כי במידה ויש קוד גישה לטלפון, אתם לא חייבים לתת אותו לחוקר מצ"ח. במידה ובית המשפט יתן צו חיפוש לטלפון שלכם, קרוב לוודאי שמצ"ח לא תצליח לחדור לטלפון מבלי שהתוכן שבו ימחק.
- דעו, כי קיימים מקרים בהם דווקא נכון לאפשר למשטרה לעיין בטלפון הנייד שברשותכם, למשל כאשר יש ברשותכם ראייה מפתיעה ומזכה באופן מוחלט, אלא שמדובר במקרים חריגים ביותר ולעולם אל תעשו זאת על דעת עצמכם.
- דעו, כי גם אם הנכם סמוכים ובטוחים בכפותכם, אין זה אומר שחשיפת מכשירכם יוביל לשחרורכם. זכרו שתפקידו של החוקר במידה זו או אחרת היא "להביא תוצאות" ומה רע ומר שכאשר הוא יעיין במכשירכם הוא יגלה דברים שאף אתם לא ידעתם על קיומם ושלא עליהם נחקרתם מלכתחילה.
חשוב מאוד לדעת: לפני חקירה במצ"ח בגין כל עבירה, יש להתייעץ עם עורך דין צבאי אשר מתמחה במשפט הצבאי והפלילי. עו"ד צבאי מקצועי ייעץ לך כיצד לנהוג בחקירה פלילית המתנהלת נגדך במצ"ח, ובכך עשויה להימנע ממך עוגמת נפש בעתיד. עורך דין פלילי צבאי מקצועי יכול למנוע את מעצרך, והכי חשוב, עו"ד צבאי מקצועי יכול למנוע אף הגשת כתב אישום נגדך ורישום פלילי בעתיד.
