מהי חקירה באזהרה
חקירה באזהרה היא חקירתו של אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית. בתחילת החקירה מפרט החוקר לנחקר מהן העבירות בהן הוא חשוד, ומסביר לו כי כל מה שיאמר עלול לשמש כנגדו בהליך משפטי פלילי, אך גם שתיקה עלולה לחזק את החשד נגדו. כמו כן חייב החוקר להודיע לנחקר על זכויותיו במהלך החקירה.
חקירה שאינה באזהרה היא חקירתם של אנשים שבשלב זה אינם חשודים בביצוע עבירה פלילית והם מוזמנים לתת עדות אודות מקרה מסוים, או בעקבות תלונה שהגישו במשטרה.
מלבד משטרת ישראל קיימים גופי חקירה רבים אשר יכולים לחקור אדם באזהרה, עם כל ההשלכות הקשורות בכך, ביניהם רשות המיסים, הרשות לניירות ערך, להב 433, היחידה הארצית לחקירות כלכליות (יאל"כ), היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), וגופים נוספים.
זכויותיו של הנחקר באזהרה:
לנחקר באזהרה קיימות זכויות שאינן קיימות למוסר עדות. ביניהן הזכות להיוועצות עם עורך דין לפני שיענה על השאלות בחקירה, והזכות לשמור על שתיקה במהלך החקירה. חשוב לציין כי על החוקר להחתים את הנחקר שהוקראו לו זכויותיו וכי הבין אותם, ומחסור בחתימה זו יהווה מכשול קשה לתביעה בבואה להאשים את הנחקר על סמך מה שמסר בחקירה.
לעומת נחקר באזהרה, למוסר עדות לא קיימת הזכות להיוועץ בעורך דין, וגם לא קיימת לו הזכות לשתיקה. יחד עם זאת, זכותו של המוסר עדות לא לענות על שאלות שהתשובה להן עלולה להביא להפללתו.
בכל רגע יכולה להפוך "חקירה רגילה" לחקירה באזהרה אם מדבריו של הנחקר עולה כי הוא חשוד בעבירה פלילית. במצב כזה, במהלך מתן העדות יודיעו החוקרים לנחקר שמעתה הוא נחקר באזהרה, ועל כל זכויותיו. וסטטוס הנחקר יהפוך מ"מוסר עדות" לנחקר באזהרה החשוד בפלילים.
חשוב שגם מי שהוזמן למסירת עדות בלבד, יהיה מודע לסכנה שבכל רגע של חוסר ריכוז, בו יגיד אמירה שאפשר לפרשה באופן שמעלה חשד לפלילים, הוא יהפוך לנחקר באזהרה. לכן גם על מי שזומן לתת עדות להתכונן כראוי לפני מתן העדות, בדומה למי שהוזמן לחקירה באזהרה, וכפי שנפרט בהמשך.
תרגילי חקירה
גופי החקירה בישראל מודעים לקושי להפליל את החשודים בעבירות פליליות, לכן הם משתמשים בתרגילי חקירה רבים שהמשותף לכולם הוא להוציא את החשוד מריכוז, כך שלא יבין שבאותו רגע הוא יכול להביא על עצמו עונשים פליליים כבדים, וכך לגרום לו להוציא אמירות שיובילו להפללתו.
תרגילים אלה מתחילים כבר בשלב הזימון לחקירה. הגופים החוקרים פעמים רבות לא מזמנים את הנחקר ל"חקירה באזהרה" אלא משתמשים בשלל כינויים כמו "בדיקה", "בירור מסוים" וכדומה, זאת כדי להבטיח שהנחקר יגיע לחקירה כמה שפחות "מוכן" ולא ישבש הליכי משפט.
בשלב החקירה עצמה משתמשים החוקרים בכלים שונים, כמו מדובבים ו"שיחות מסדרון", הפעלת לחץ נפשי, יצירת מצג שווא של ידידות עם הנחקר ("שוטר טוב ושוטר רע"), הבטחות שווא לאי אישום בפלילים לו הנחקר ישתף פעולה ועוד.
"עצות" לנחקר באזהרה
כדי למנוע תרגילים אלה, על כל נחקר באזהרה לשמור על מספר כללים. ראשית, עוד בשלב הזימון, מומלץ לנחקר לברר "ברחל ביתך הקטנה" מה מעמדה של החקירה אליה הוא מוזמן, האם היא חקירה באזהרה או מתן עדות, ולהיערך בהתאם. במצבים בהם הגוף החוקר מתחמק מלענות, עורך דין מיומן יכול לברר מול הרשויות את מהות החקירה.
במהלך החקירה, על הנחקר לעמוד בתוקף על זכויותיו, כמו הזכות להיוועץ בעורך דין, הזכות להודיע על המעצר לקרוב משפחה, והזכות לשתוק בחקירה. לעיתים החוקרים "מאיימים" על הנחקר שההתעקשות על זכויותיו למעשה תוכיח שהוא אכן "מסתיר משהו" ונאשם בפלילים, יש להתעלם מאיומים כאלה (למעט זכות השתיקה אשר בהמשך ההליך אכן עלולה לשמש כראיה נגד הנאשם).
שנית, על הנחקר להבין שמרגע שנכנס בשעריו של הגוף החוקר הוא מצוי בחקירה תמידית, לכן אל לו להתפתות ל"שיחות מסדרון" או ל"שוטרים טובים" בנתקלים בו במקרה. כל דבריו ומעשיו של הנחקר מתועדים ולעיתים מוקלטים ועלולים לשמש כראיות נגדו.
לבסוף, על הנחקר לוודא שהמסמך בו מתועדת החקירה אכן מתעד באופן מדויק את מה שאמר בה. במידה ומתגלה פער בין בכתוב במסמך לנאמר בחקירה על הנחקר להתעקש לתקן את המסמך וכל עוד לא תוקן, לסרב לחתום עליו.
החשיבות בפנייה לייעוץ משפטי לפני החקירה
חקירה באזהרה קריטית לשאלת אישום הנאשם בפלילים בסופו של דבר, זאת לפי העיקרון (השנוי במחלוקת) האומר ש"הודאה היא מלכת הראיות". בנוסף, עלול להישלח החשוד למעצר כבר בסיום החקירה על בסיס דברים שאמר בה. לכן התנהלות הנחקר לפני החקירה, במהלכה ולאחריה משמעותית ביותר לעתידו.
לכן, חשוב לפנות לעורך דין פלילי מומחה לפני החקירה, על מנת שיערוך הכנה מלאה ויבנה אסטרטגיה מתאימה יחד עם החשוד, כך שייצא מן החקירה במצב הטוב ביותר מבחינתו.
