עבירות פליליות, בהגדרתן הכללית ביותר, הן מעשים שבגין ביצוען יישפט אדם תחת תקנות הדין הפלילי במדינת ישראל. מערך הכללים והחוקים של המשפט הפלילי מפרט את אותן עבירות, כיצד יישפטו אנשים המבצעים אותן, ואיזה עונש ייגזר עליהם אם ימצאו אשמים במשפט.
אחריות המדינה בעבירות פליליות
האחריות על לכידתם ושפיטת עבריינים פליליים (אנשים שביצעו עבירה פלילית) מוטלת בראש ובראשונה על מוסדות המדינה. כמו כן, האחריות להוצאתו לפועל של העונש הנגזר על אותם עבריינים גם של המדינה ומוסדותיה. גם אם קורבן העבירה שבוצעה היה אדם פרטי, המדינה היא זו שתוציא לפועל את התהליך הפלילי מלכידת הפושע דרך תביעתו לדין, ועד ביצוע העונש שנגזר עליו.
מה נחשב עבירה פלילית?
מעשים רבים מוגדרים כעבירות פליליות. טווח ההתנהגות המוגדרת כפלילית בחוק הישראלי נע בין מעשי אלימות קיצוניים ומחרידים כמו רצח ואונס, ועד עבירות קלות שעניינן סכומי כסף קטנים, פגיעה מילולית באדם וכיוצא באלה.
התנהלות המשפט הפלילי
כאשר המדינה תובעת אדם על ביצוע עבירה פלילית, היא מגישה "כתב אישום" כנגדו. בכתב האישום מפורטות העבירות עליהן עומד האדם למשפט. במהלך המשפט תנסה המדינה באמצעות התביעה להוכיח כי אותו אדם אכן ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
ייצוג משפטי במעבירות פליליות
כאשר אדם עומד למשפט בעוון ביצוע עבירה פלילית, עומדת לו הזכות לייצוג משפטי. ייצוג זה משמעו שעורך דין המוסמך לייצוג פלילי יטען בעדו ויסייע לנאשם במהלך המשפט. ייצוג משפטי במשפט פלילי יוכל להתבצע אך ורק על ידי עורך דין פלילי החבר בלשכת עורכי הדין בישראל. ייצוג משפטי נאות הוא דבר הכרחי וחשוב מאין כמותו כאשר הדברים מגיעים לידי העמדה לדין של אדם בעוון עבירה פלילית. ייצוג משפטי הוא זכות שאינה ניתנת להפקעה במדינת ישראל. כלומר,] שאם אדם אינו יכול לממן לעצמו את שירותיו של עורך דין שייצג אותו, המדינה תספק לו עורך דין מהסנגוריה הציבורית שיעשה כן.
חוק העונשין
בחוק הפלילי מוגדרים רמת וסוג הענישה שיוחלו על העבריין במידה וימצא אשם בעבירה פלילית כלשהי. הגדרות אלה מכונות בשם הקולקטיבי "דין העונשין", והוא לב ליבו של המשפט הפלילי בישראל. על מנת שאדם יואשם בעבירה כזאת ויוחל עליו העונש הקבוע בחוק, יש צורך להוכיח במהלך משפטו, מבלי מקום לספק, כי הוא אכן ביצע והוא נושא באחריות לעבירה שהוא הואשם בה. אחריות פלילית יכולה לעמוד רק למי שכשיר בדעתו לאחריות על מעשיו. כלומר, ילד שטרם הגיע לבגרות או אדם שלוקה בנפשו בצורה חמורה אינם יכולים להיות מואשמים בעבירות פליליות.
סוגי עונשים לעבירות פליליות
סוגי העונשים המוחלים במדינת ישראל על מורשעים בעבירות פליליות הם בעיקר מאסר לתקופות זמן משתנות, פיצויים כספיים וקנסות למיניהם, עבודות שירות או החרמת רכוש שבבעלות המורשע. העונש החמור ביותר הקיים, עונש מוות, קיים בחוק הישראלי רק עבור שתי עבירות- בגידה בביטחון המדינה בעת מלחמה והשתתפות בפשעי הנאצים ועוזריהם.
דוגמאות לעבירות פליליות
רצח בנסיבות מחמירות – פעולה שכוונתה נטילת חיי אדם אחר בכוונה תחילה. בכל המדינות, התרבויות והדתות זהו נחשב לפשע חמור ביותר. בחוקי מדינת ישראל רצח נחשב לאחד הפשעים החמורים ביותר מבין העבירות הפליליות, אם לא החמור שבהם.
בחוק הישראלי מבדילים בין כמה סוגי מעשים הנכללים בקטגוריה רצח. רצח בכוונה תחילה הוא רצח שתוכנן ובוצע על מנת להמית אדם אחר. לעומת זאת, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, מוגדר כהמתה של אדם, והמעשה נעשה כשהנאשם נתון במצב של מצוקה נפשית, עקב התעללות חמורה ומתמשכת
כמו לכל עבירה פלילית, גם לרצח יש עונש הקבוע בחוק במקרה ואדם הורשע בו. העונש בישראל על ביצוע רצח הוא מאסר עולם. בישראל, מאסר עולם משמעו אחזקתו של אותו אדם בבית סוהר לשארית חייו, אלא אם נשיא המדינה חנן אותו, וקצב את עונשו לתקופה קצרה מכך. בדרך כלל נהוג שהנשיא קוצב את עונשי מאסר העולם לתקופה של כ-25 שנים.
עבירות גניבה – נטילת רכוש מאדם אחר ללא הסכמתו ובניגוד לרצונו. החוק הישראלי מטיל מאסר של כעד שלוש שנים על אדם שהורשע בגניבה. בנוסף להיותה עבירה פלילית, לגניבה יש גם מקום בדין האזרחי במדינת ישראל, משמע אדם יכול לתבוע אדם אחר על שגנב ממנו רכוש. בעת הרשעת הגנב זכאי קורבן העבירה להשבת רכושו החוקי אליו.
עבירות סמים – בחוק הישראלי קיימת "פקודת הסמים המסוכנים". על פי פקודה זו, אסור לגדל, לזקק, להכין להחזיק, להשתמש או לסחור בחומרים המפורטים בפקודה ומוגדרים בה כסמים מסוכנים. כעבירה פלילית, עיסוק מכל סוג שהוא באותם סמים "יזכה" את האדם הנדון לכתב אישום מהמדינה, ובמקרה של הרשעה עונשו יכול להגיע לעד כ-25 שנות מאסר. כמובן שהחוק הישראלי מבדיל בין סוגים שונים של סמים (הנכנסים לקטגוריות הכלליות של "סמים קשים" ו" סמים קלים"), כמות הסם המעורבת ושימושו של הסם בידי אותו אדם. כך עבירות סמים הן למעשה טווח גדול של עבירות פליליות, שעונשיהן משתנים בהתאם לנסיבות העבירה.
עבירות נשק – שימוש, החזקה ומסחר בנשק הם תחומים שנתונים להגבלות רבות מצד החוק. כל העושה שימוש מסוים בנשק שלא במסגרת הגבלות וכללים אלו למעשה מבצע עבירה פלילית. כך לדוגמא, אדם המחזיק ברשותו נשק חם ללא רישיון מתאים וללא הכשרה נאותה שאושרה על ידי גורמים ממוסדות המדינה מבצע עבירה חמורה שדינה הוא עד שבע שנות מאסר.
עבירות צווארון לבן – עבירות צווארון לבן הן עבירות פליליות שעיקרן נטילת כספים מהארגון בו עובד העבריין, וזאת ללא שימוש באלימות. כך לדוגמא מעילה בכספי חברה, שוחד או סחר במידע סודי כולם נחשבים עבירות צווארון לבן. הכינוי לעבירות האלה נובע מהכינוי "צווארון לבן" שמתאר את אנשי מעמד הביניים שעוסקים במקצועות שאינם כוללים עבודת כפיים פיזית. בדרך כלל עברייני צווארון לבן מגיעים ממעמד חברתי כלכלי גבוה מהממוצע.
