עבירות מחשב

הרקע לחקיקת חוק לעבירות מחשב:

עבירות מחשב מוגדרות בפרק ב' לחוק המחשבים, התשנ"ה – 1995. עם הגידול במספר משתמשי המחשב וטכנולוגיות התקשוב, גדל השימוש בכלים טכנולוגיים לביצוע עבירות מחשב.

החוק עוסק בהסדרה כוללת של ענפי המשפט המרכזיים שיש להם נגיעה בהתפתחות בתחום המחשבים: דיני עונשין, נזיקין, ראיות, דיני תפיסה וחיפוש.

המאמר עוסק בעבירות מחשב שבהן המחשב הוא המטרה ובעבירות מחשב שמכוונות לפגוע במחשב או ברשת מחשבים, נגדיר מהן עבירות מחשב לפי חוק המחשבים ורמת הענישה בעבירות מחשב.

עבירות מחשב:

יש לעשות הבחנה בין עבירות מחשב שבהן המחשב משמש ככלי לביצוע עבירה לבין עבירות מחשב שבהן המחשב הוא המטרה, ועבירות מחשב מכוונות לפגוע במחשב או ברשת מחשבים.
עבירות מחשב בהן המחשב משמש ככלי לביצוע עבירה הן עבירות "רגילות", שבוצעו בעבר ללא מחשב ואילו היום גילו העבריינים את הפוטנציאל הגלום במחשב המאפשר להם להעצים את הפוטנציאל בפעילותם הפלילית מדובר בעבירות קלאסיות כגון: סחר בסמים, פדופיליה, זיוף, מרמה, הימורים, הלבנת הון באמצעות האינטרנט ועבירות ברכטיסי אשראי. בעבירות אלו המחשב משמש ככלי לביצוע עבירה.

עבירות מחשב כהגדרתן בחוק במחשבים, בהן המחשב הוא המטרה, ועבירות מחשב מכוונות לפגוע במחשב או ברשת מחשבים, מוגדרות בחוק כלהלן:

א. שיבוש או הפרעה לחומר מחשב – denial of service או כל סוג אחר של הפרעה לפעולתו התקינה של מחשב.
ב. מידע כוזב או פלט כוזב – פעולה אשר מעבירה או מאחסנת במחשב מידע כוזב או לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב.
ג. חדירה לחומר מחשב שלא כדין – כל פריצה ו/או חדירה למחשב שלא כדין, דהיינו, ללא רשותו של בעל המחשב, היא חדירה לחומר מחשב. המטרה להגן על מאגרי מידע העצומים המצויים במחשבים. חשוב לציין שעצם החדירה שלא כדין למחשב היא עבירה, ואין זה משנה מה היתה מטרת החדירה. עבירה נפוצה היא כאשר חודרים לאי מייל של אחר בלי רשותו.
ד. חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מי שחודר לחומר מחשב שלא כדין במטרה לבצע עבירה פלילית אחרת, כגון: גניבת כספים מחשבון בנק או פרטי בעל חשבון הבנק וכו'.
ה. עריכה והפצה של וירוס מחשב – מי שעורך ו/או מכין וירוס מחשב. וירוס מחשב מוגדר בחוק המחשבים כתוכנה המסוגלת "לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים". אין זה משנה איך הוא עשה זאת, בין שהוא מעביר אותו לאחרים תוך התחזות לקובץ תמים ובין שהוא מחדיר אותו למחשב בעצמו או שהווירוס מפיץ את עצמו (וירוס תולעת).

ענישה:

בפסק דין של בית המשפט העליון בערעורו של אהוד טננבאום (מי שכונה "אנלייזר") נקבע:"הצורך המוגבר בהרתעה, הצורך להבהיר כי מדובר בעבירות קשות ומכוערות ולהילחם ברושם לא נכון הקיים בציבור ביחס למשמעותן, קלות הביצוע וחוסר החשיפה לסיכון" הם הנימוקים המחייבים ענישה משמעותית במקרים של עבירות מחשב.
עונש המאסר שקבוע בחוק המחשבים על עבירות מחשב הינו בין 3-5 שנות מאסר.

מפלג חקירת עבירות מחשב במשטרת ישראל:

בהתאם להנחיות הפרקליטות ופיקוד המשטרה, מרבית מהמקרים של אתרים בלתי חוקיים, שבאמצעותם מתקיימים הימורים, סחר בסמים, הודעות מאיימות או מסיתות לאלימות, נחקרים ע"י מפלג לעבירות מחשב.
המפלג לחקירת עבירות מחשב הוקם על מנת לתת מענה לאתגרים הטכנולוגיים החדישים העומדים בפני המשטרה. המפלג אמור לתת מענה לפשעי האינטרנט המבוצעים ברשת, לעבירות מחשב כהגדרתם בחוק המחשבים, ולעבירות הקלאסיות שבהן המחשב משמש ככלי לביצוע עבירה. כמו כן גם לחיפוש במחשבים ולשחזור ראיות מתוך מחשבים שנתפסו אצל חשודים בעבירות חמורות.

ראו גם: עבירות הימורים