בית מעצר (בימ"ר) להבדיל מבית סוהר, הינו מקום בו מרבית הכלואים בו הם אוכלוסיית עצורים אשר טרם הסתיימו ההליכים המשפטיים בעניינם (הכוונה שעוד לא הוחלט אם להעמידם לדין או אם הם אשמים או זכאים או שעוד לא גזרו את דינם בעבירה בה הם מואשמים).
אוכלוסיה זו מתאפיינת בחוסר קביעות ובאי וודאות לגבי עתידם, המשמעות של הדברים – ריבוי לחצים ומתחים רבים בקרב העצורים, המשפיעים על תפקודם ועל מצבם הנפשי.
ישנם מספר בתי מעצר באיזור המרכז, כאשר בית המעצר הפופולארי במיוחד וידוע לשמצה בקרב העבריינים הינו בית מעצר אבו כביר, אליו מגיעים רב העצורים מתחנות המשטרה של איזור תל אביב יפו ובת ים.
רב העצורים הנמצאים בבית מעצר אבו כביר, הינם עצורי ימים (עצורים אשר נעצרו בשל צורכי חקירה ו/או חשש של שיבוש הליכי משפט ו/או מסוכנות לציבור) אשר נלקחים במהלך היום לתחנות המשטרה לצורך המשך חקירתם בחשדות בגינם נעצרו.
בשל האי קביעות של האוכלוסייה השוהה בבית מעצר אבו כביר ובשל ריבוי העצורים הנמצאים בבית המעצר, התנאים הקיימים שם הם תנאים קשים יותר מאשר תנאים של אסירים (מי שנמצא אשם בית משפט ונגזר עונשו) בבתי סוהר אחרים אשר באותו בית סוהר הם מרצים את העונש הנגזר אליהם.
בשל המצב הנפשי בו מצויים העצורים ובשל התנאים בהם הם מוחזקים, חייב הסנגור של העצור לבקרו מספר פעמים ולחזק את רוחו פן ישבר במהלך חקירתו וחלילה יודה בעבירה שלא ביצע.
חשוב לציין כי מי שעצור במעצר ימים לצורכי חקירה אינו יכול ליצור קשר טלפונית עם משפחתו או עם חבריו בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה, והדרך היחידה של העצור לתקשר עם העולם בחוץ הינו ע"י פגישות פיזיות עם עורך דינו בבית המעצר.
עו"ד שי רודה מומחה לשחרור חשודים מאבו כביר, ומקפיד לבקר את לקוחותיו השוהים בבתי המעצר, מספר פעמים רב ככל הניתן, וזאת על מנת לחזק את רוחם של העצורים לעדכנם בהתפתחות החקירה ולהתעדכן מהם בפרטים חשובים בחקירה כנגדם.
