החל מהימים הראשונים בטירונות הצבאית, מנסים המפקדים להטמיע בחייליהם כללי אחריות ושמירה על נשק צבאי. המפקדים מאיימים בעונשים חמורים, בודקים את החיילים בכל עת ואף לעיתים מנסים לקחת להם את הנשקים במהלך שינת הלילה.
המפקדים לא עושים זאת לשווא – ישנה חשיבות רבה בשמירה על נשק. כיום, צה"ל מחזיק בכמות נשקים רבה מאוד, שמטרתה להגן על חיי האזרחים ולשמש את החיילים בשגרה ובעת חירום. נשקים אלו נמצאים בסכנה מתמדת לגניבה על ידי גורמים עוינים, ובהם גורמי פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) וכן גורמים פליליים.
לכן, ישנה חשיבות רבה למנוע מצבים של הפקרת נשק בצבא. הצבא עורך הסברה נרחבת בתחום זה, מנחה את המפקדים לנהוג ביד קשה נגד חיילים שמזלזלים בהנחיות, ולבסוף מעניש בחומרה חיילים שהפקירו את נשקם – במיוחד כאשר הנשק נגנב לבסוף מהבסיס הצבאי.
מהי עבירת הפקרת נשק בצבא?
במילים פשוטות, מדובר על השארת נשק "לבדו" – ללא השגחה או ללא הקפדה על הנחיות הצבא. למשל, השארת הנשק זרוק מתחת למיטה של החייל כאשר אף חייל אחר איננו אחראי על הנשק או כאשר החדר ריק מהווה הפקרה של הנשק.
מה אומר החוק על עבירת הפקרת נשק בצבא?
חוק השיפוט הצבאי, שהינו חוק החל על חיילי צה"ל בנוסף לחוק העונשין החל על כלל אזרחי המדינה, קובע שתי עבירות אליהן ניתן לשייך את עבירת הפקרת הנשק.
הראשון, עבירת "הוצאת נשק מרשות הצבא". עבירה זו הינה מסוג "פשע", משמע עבירה חמורה מאוד, ודינה עונש מאסר של עד 15 שנים. העבירה כוללת מצבים שונים של עבירות הנוגעות לנשק וביניהם הפקרת נשק, מסירתו לגורם לא מורשה או עוין, והשארתו במיקום בו הוא אינו אמור להימצא.
השני, עבירת "אי שמירתו של רכוש צבאי" שהינה קלה יותר ועונשה הוא עד שלוש שנות מאסר בלבד. עבירה זו חלה במצבים בהם החייל לא נקט בכל האמצעים הסבירים בשביל למנוע שהנשק יאבד, יינזק או יקולקל – בין אם זה קרה בפועל ובין אם לאו.
ההחלטה בין הסעיפים השונים בהגשת כתב האישום נגד החייל שהפקיר את נשקו מתבססת בעיקרה על נסיבות המקרה ומידת הרשלנות של החייל. בנוסף, ייתכן ומידת הרשלנות של החייל הייתה נמוכה ביותר ויתנהל בעניינו רק הליך משמעתי.
מהו "נשק" לפי המונחים הצבאיים?
לפי חוק השיפוט הצבאי, המונח "נשק" הינו רחב יותר מאשר אנו נוטים לחשוב ואיננו נוגע רק לכלי נשק כדוגמת רובים ואקדחים. למעשה, המונח כולל גם את כל החלקים והאביזרים של כלי הנשק, תחמושת מסוגים שונים, חומרי נפץ וציוד לחימה, ואף מכשירים שהינם בבחינת "כלי עזר" לתפעול או הכוונה של נשק – גם אם הוא אינו ראוי לשימוש.
משמע, כל אמצעי הלחימה הצבאיים, התחמושת והכלים הנוגעים להם, בין אם הם תקינים ובין אם הם לא, נכללים תחת המונח "נשק" בהוראות החוק.
כיצד נתפסת עבירת הפקרת נשק בצבא על ידי מערכת בתי הדין?
בתי הדין הצבאיים מתייחסים ברצינות רבה למצבים של הפקרת נשק, היכולים כאמור להגיע לידיים מסוכנות, ולבסוף לגרום ללקיחת חיי אדם והרג של חפים מפשע. מדיניות הענישה בעניין הפקרת נשק בצבא הינה מחמירה מאוד ומבטאת מגוון שיקולים, לרבות שיקולי הרתעה, הפגיעה במוכנות צה"ל לשעת חירום ובפגיעה בתדמיתו בעיני העם וכן בשל הפגיעה בערכים הצבאיים מצד החייל המפקיר.
ייעוץ עם עו"ד בנושא הפקרת נשק בצבא
הפקרת נשק בצבא הינה, כאמור, חמורה מאוד ויכולה להוביל לשנות מאסר רבות ורישום פלילי בתיק האישי במשטרת ישראל שילווה את החייל בהמשך חייו. רישום זה הינו "כתם שחור" בחייכם. לפיכך, ישנה חשיבות רבה לייעוץ עם עו"ד פלילי, המתמחה במערכת הדין הצבאית, היכול לסייע לכם רבות בהליך ואף להקטין את שהותכם בכלא הצבאי או להמתיק את כתב האישום נגדכם.
כדאי לפנות לקבלת ייעוץ בשלבים המוקדים מאוד של ההליך, אפילו בטרם החקירה במצ"ח, על מנת למנוע החמרה מיותרת של המקרה. חשוב לזכור כי עומדת לכם זכות להתייעץ עם עו"ד צבאי פלילי לפני תחילת החקירה הפלילית, אל תוותרו על זכות זו – אתם תצטערו על כך.
