חיילים אשר ביצעו עבירות חמורות – בין אם במסגרת השירות הצבאי ובין אם מחוצה לו – ונכלאו לתקופה ממושכת יחסית בכלא צבאי רשאים להגיש בקשה למעבר למתקן כליאה אזרחי. במקרים אחרים היוזמה להעברת חייל מכלא צבאי לבית סוהר אזרחי היא של רשויות הצבא, ובכל מקרה התוצאה היא התייצבות בפני ועדה מיוחדת הנקראת ועדה 210 ואשר בסמכותה להחליט האם החייל יועבר למתקן כליאה אזרחי או שמא יישאר בכלא הצבאי.
אמנם לכל חייל ניתנת הזכות לייצג את עצמו בוועדת 210, שהחברים בה הינם קציני צבא בכירים בתחומי השלישות, החינוך, הרפואה והפרקליטות, אולם מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד צבאי בעל ניסיון בתחום על-מנת לשפר את הסיכויים כי החלטת הוועדה תתקבל על סמך האינטרסים האמיתיים של החייל ולא רק של המערכת הצבאית.
היתרונות של בית כלא אזרחי על פני מתקן כליאה צבאי
לבית כלא אזרחי ישנם 3 יתרונות עיקריים על פני זה הצבאי:
1. ראשית, בבתי סוהר אזרחיים ישנן מסגרות שיקום ובבתי כלא צבאיים אין. מאחר שאחת המטרות החשובות של כליאה היא גם שיקום האדם על-מנת לאפשר לו לחזור אל דרך הישר ולשוב לחברה עם יכולות משופרות יותר להתנהל באופן נורמטיבי, ובפרט כשמדובר באנשים צעירים כמו חיילים, הרי שמדובר ביתרון משמעותי שעשוי לשנות לחלוטין את מסלול חייו של הכלוא.
2. שחרור מוקדם יותר – בבתי הסוהר האזרחיים מנוכים ברוב המקרים 21 יום על כל שנת מאסר. בנוסף במהלך השהות בבית כלא צבאי עלול החייל לספוג עונשים מצטברים בגין עבירות משמעת כך שתקופת המאסר שלו תתארך אף יותר מזו שנקבעה במסגרת העונש על העבירה שביצע מלכתחילה (בבית כלא אזרחי ישנם גם כן עונשים על עבירות משמעת, אולם תקופת המאסר לא מוארכת).
3. סדר היום בבתי הסוהר האזרחיים פחות מכביד על השונים בהם, והסיכוי לחיכוכים מיותרים עם אנשי הסגל קטן יותר (שכן מדובר באנשים מבוגרים ומנוסים, בניגוד למצב בבית סוהר צבאי שם בחורים בני 18-20 משמשים כסוהרים לאחר שעברו הכשרה קצרה וכמובן שאין להם ניסיון של ממש בתחום).
לצד היתרונות ישנו גם חיסרון שגם אותו חובה לקחת בחשבון לפני שפונים אל עורך דין צבאי – בבית סוהר אזרחי עלול החייל למצוא עצמו בחברת עבריינים "כבדים", וזאת בניגוד לבית כלא צבאי שם רוב החברים לתא הם חיילים שביצעו עבירות עריקות וכדו'.
התנאים לקבלת הבקשה למעבר
בין אם החייל עצמו ביקש לעבור לבית כלא אזרחי ובין אם זהו רצונה של המערכת (עקב חוסר יכולת להתמודד עם הכלוא, ובעיקר אם הוא נתפש כמסוכן), שיקולי ועדת 210 הם מהות העבירה שהובילה לכליאה, הנסיבות בהן בוצעה, פרק הזמן שנותר לריצוי העונש (ככלל נדרשת יתרת מאסר של לפחות שנה), עברו של החייל, התנהגותו במתקן הכליאה הצבאי, האופק השיקומי שלו ומעמדו הצבאי (האם הוא שוחרר מהשירות בעקבות ביצוע העבירה, כושרו הרפואי ועוד).
בכל מקרה תנאי הכרחי לאישור הבקשה הוא היותו של גזר הדין חלוט – כלומר סופי לחלוטין ולא ניתן עוד לערעור. יחד עם זאת ישנם מקרים מיוחדים בהם מתבצע המעבר לבית כלא אזרחי גם ללא גזר דין חלוט, ובכל מקרה מומלץ כאמור להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי צבאי מנוסה כדי שייצג נאמנה את האינטרסים האמיתיים של החייל.
