סוג המעצר השני, לאחר הגשת כתב האישום, הוא מעצר עד תום ההליכים, הידוע בכינויו "העמדה לדין". כאשר מוגש כתב אישום, רשאית התביעה לבקש לעצור את הנאשם (לאחר הגשת כתב אישום, הופך האדם מחשוד לנאשם) עד תום ההליכים המתקיימים נגדו, קרי: עד שיסתיים משפטו ויוחלט אם הוא אשם או זכאי.
התנאים למעצר עד תום ההליכים:
- קיימת עילת מעצר (ראו מאמר "מעצר ימים").
- קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה.
- לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה (מה שנקרא "חלופת מעצר").
- לנאשם יש סנגור.
הבקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת לאותו ביהמ"ש אליו הוגש כתב האישום. בדרך כלל, השופט אשר דן בבקשת המעצר אינו השופט אשר דן בתיק העיקרי, בתיק עצמו.
דיוני מעצר עד תום ההליכים הם פומביים ומתנהלים בנוכחות הנאשם, אלא אם נבצר ממנו להגיע בשל מצבו הבריאותי או שנמלט. בהליך מעצר עד תום ההליכים חלה חובה על ביהמ"ש למנות לנאשם סנגור, אלא אם הנאשם הודיע לביהמ"ש שהוא מוותר על סנגור.
בית המשפט רשאי, לבקשת הנאשם או סנגורו, לדחות את הדיון בבקשת המעצר לתקופה של עד 30 ימים, אשר במהלכה יוחזק הנאשם במעצר, על מנת לאפשר עיון בחומר החקירה. הבקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת בד בבד עם כתב האישום, ולא עולה בידי הסנגור לקרוא את חומר החקירה, חומר שמקבלים לידי ההגנה רק לאחר הגשת כתב האישום, לכן מתבקשת מצד הנאשם או הסנגור דחייה של דיון המעצר, וזאת על מנת ללמוד את חומר החקירה.
כאשר הנאשם היה נתון במעצר לאחר הגשת כתב האישום תקופה מצטברת של 30 ימים בשל אותו כתב אישום, ומשפטו טרם התחיל, ישוחרר הנאשם מן המעצר בערובה או ללא ערובה. פתיחת משפטו של הנאשם, הינו, בהקראת כתב האישום לנאשם – קמה לבית המשפט סמכות לעוצרו מחדש.
בית המשפט רשאי להורות על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של הנאשם, אפילו אם הנאשם משוחרר בעת הדיון, וזאת על מנת לבדוק את נסיבותיו האישיות, משמעות המעצר עבורו או עבור משפחתו, חלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם.
התסקיר מתווסף לשאר העובדות והנסיבות שהציגו הצדדים בפני בית המשפט, ויש לתסקיר משמעות חשובה מאוד, וזאת מאחר שקצין מבחן שכותב את התסקיר משחח עם הנאשם, ולעתים אפילו עם בני משפחתו, ובודק מקרוב את נסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם.
חשוב לציין, כי תסקיר מעצר טוב, במיוחד תסקיר מעצר ראשון, הוא חשוב ביותר, ומתן הסברים לנאשם על ידי עורך דין פלילי לפני הפגישה הראשונה עם שירות המבחן היא קריטית, וביכולתה לשנות את חוות הדעת של קצין המבחן מתסקיר שלילי לתסקיר חיובי.
כאשר הנאשם היה נתון במעצר לאחר הגשת כתב האישום תשעה חודשים, בשל אותו כתב אישום, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין (היינו, אשם או זכאי), ישוחרר הנאשם מן המעצר – בערובה או ללא ערובה.
הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים:
שופט בית משפט העליון רשאי לצוות על הארכת מעצרו או על מעצר מחדש לתקופה של עד 90 ימים בכל פעם, וכן להורות על שחרורו של הנאשם מהמעצר בערובה או ללא ערובה. אם זוכה הנאשם, בוטל האישום או הופסקו הליכי המשפט, ישוחרר מייד הנאשם ממעצרו – אם הוא עצור, ואם שוחרר בערובה – יפטרו הוא וערביו מערבותם ויוחזר העירבון הכספי.
ואולם, אם הודיעה התביעה כי בכוונתה להגיש ערעור, רשאי בית המשפט לשחרר את הנאשם בערובה מטעמים מיוחדים שיירשמו, או להורות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות לשם הגשת הודעת ערעור.
עיון חוזר ומעצר בית עד תום ההליכים:
לאחר שהחליט בית המשפט שהנאשם ישהה בתנאי מעצר בית מלא, לא חלה מגבלת תקופת תשעת החודשים, ואין כל הגבלה על התקופה בה ישהה הנאשם במעצר בית. לפיכך, נתונה לנאשם הזכות לפנות לבית המשפט, בערכאה בה מתנהל משפטו, בבקשה להקלה בתנאי השחרור. ואולם, בקשה כזאת תוגש לאחר חלוף תקופה משמעותית או עם שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות, שבהתקיימן עשויות להשפיע על תנאי שחרורו.
הקלה בתנאי שחרור:
הנאשם זכאי להגיש בקשה להקלה בתנאי שחרורו, להקלה בתנאי מעצר הבית, לשינוי מעצר בית חלקי, ליציאה לעבודה וכו'. גם במקרים אלו רשאי בית המשפט להורות על עריכת תסקיר מבחן, על מנת שיבדוק אפשרות להקלה בתנאי השחרור או אפשרות ליציאה לעבודה בפיקוח מתאים על הנאשם.
עשוי לעניין אותך גם: קטינים במשפט הפלילי
