אי הרשעה

התביעה המשטרתית או הפרקליטות, מפעילה את שיקול דעתה באם להגיש כתב אישום פלילי כנגד אדם לאחר שבוחנת את חומר הראיות בתיק. כאשר התביעה המשטרתית או הפרקליטות מוצאת כי התיק אינו נופל בגדר אחת מעילות הסגירה הקבועות בחוק, כגון: חוסר בראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה, אז יוגש כתב אישום פלילי כנגד אותו אדם.

מה אומר המונח "אי הרשעה", מתי בית המשפט יסתפק ב"אי הרשעה" או יימנע מהרשעה לגבי הנאשם שלפניו, ומהן הקריטריונים או השיקולים שבית המשפט שוקל בטרם הוא ייסתפק ב "אי הרשעה".

המונח אי הרשעה:

הרשעה בעבירה פלילית יכולה לגרום נזק רב לעתידו של האדם, אפילו להרוס את חייו, במיוחד אם הוא צעיר, ולמנוע ממנו לעסוק במקצעות חופשים, כגון עורך דין או רואה חשבון. בנוסף, הרשעה יכולה למנוע מהאדם להתקבל לתעסוקה בעבודות ממשלתיות או בגופים ממשלתיים. כאשר בית המשפט מוצא כי הנאשם שלפניו ביצע את העבירה שמיוחסת לו בכתב האישום יש לו את הסמכות להימנע מלהרשיע אותו ולהסתפק ב – אי הרשעה.

כאשר בית המשפט מסתפק ב – אי הרשעה לגבי אותו נאשם, המשמעות היא שאין לגביו עבר פלילי, ורק גופים בטחוניים ועוד מספר גופים מצומצם רואים את העובדה שהוגש כנגד אותו אדם כתב אישום ובית משפט הסתפק ב – אי הרשעה לגביו.

הגופים הרואים את אי הרשעה לגבי אותו אדם הם:

א. נשיא המדינה – לצורך מחיקת הרשעה או חנינה.
ב. היועץ המשפטי לממשלה – לצורך עיכוב הליך פלילי.
ג. מוסד.
ד. שב"כ.
ה. משטרת ישראל.
ו. בית משפט – בהליך פלילי.
ז. שירות בית הסוהר.
ח. קצין מבחן.
ט. צה"ל.
י. פסיכיאטר מחוזי.
יא. עובד סוציאלי – במקרים מאוד ספציפיים.

הקריטריונים לאי הרשעה:

השאלה אמתי ובאלו נסיבות רשאי בית המשפט להסתפק באי הרשעה אינה יכולה להיות מוכרעת לפי שיקולים הרמטיים. השיקולים שעומדים לנגד בית המשפט שעה מסתפק באי הרשעה לגבי האדם הם שיקולים של שיקום לגבי הנאשם ושיקולים של אינטרס הציבור.

להלן השיקולים:

א. האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם – שיקול נכבד הוא לבית המשפט האם זו הפעם הראשונה שהנאשם עומד לדין או אם הוגשו כנגדו כתבי אישום.
ב. מהי חומרת העבירה והנסיבות בהן בוצעה – יש הבדל בין החזקת סמים קלים לצריכה עצמית לבין אונס.
ג. מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד.
ד. מידת הפגיעה של העבירה באחרים – הנזק שנגרם לקורבן, בדרך כלל בעבירת אלימות ועבירות מין.
ה. הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות.
ו. האם הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית או מדובר בהתנהגות חד פעמית.
ז. יחסו של הנאשם לעבירה, האם הוא נוטל אחריות לביצוע – יש הבדל בין נאשם שמודה בהזדמנות הראשונה במיוחס לו בכתב האישום לבין נאשם שכופר במיוחס לו בכתב האישום ומנהל הוכחות.
ח. משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם.
ט. השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם.

חשוב מאוד: הכלל הוא כאשר הוכח לפני בית המשפט כי הנאשם שלפניו ביצע עבירה הוא צריך להרשיע אותו בעבירה אותה ביצע, אי הרשעה הוא החריג לכלל. לכן, לפני חקירה במשטרה יש להתייעץ עם עורך דין פלילי שמתמחה במשפט הפלילי.

עורך דין פלילי מקצועי ייעץ לך כיצד להתנהג בחקירה הפלילית שמנהלת כנגדך במשטרה ובכך יכול למנוע ממך הרבה עוגמת נפש בעתיד. עורך דין פלילי מקצועי יכול למנוע את מעצרך והכי חשוב, עורך דין פלילי מקצועי יכול למנוע הגשת כתב אישום כנגדך בעתיד או לגרום לבית המשפט להסתפק ב – אי הרשעתך לגביך.

הצלחות של עו"ד פלילי שי רודה בתחום אי הרשעה:

עורך דין פלילי שי רודה הוציא רואה חשבון שהואשם באלימות קשה כלפי אישתו ללא הרשעה. ידיעות חולון בת ים, 2.11.12
עורך דין פלילי שי רודה הוציא נאשם שאיים לפגוע באביו ואימו באמצעות סכין מטבח בלי הרשעה. ידיעות השרון, 16.3.12
עורך דין פלילי שי רודה הוציא נאשם שתקף שוטרים ונמלט עם רכבו ללא הרשעה. ישראל היום, 09.03.10

כותב המאמר הינו עורך דין פלילי שי רודה בעל משרד עורכי דין מת"א המתמחה במשפט הפלילי על כל רבדיו.

לייעוץ נוסף ניתן לפנות לעו"ד פלילי רודה באמצעות טופס יצירת הקשר שבאתר זה, או באמצעות פרטי ההתקשרות המופיעים מטה:

שד' שאול המלך 8,
בניין "בית אמות משפט", תל אביב
טל': 6938555 – 03, פקס: 6938557 – 03,
נייד: 2292229 – 050
דוא"ל: shairodalaw@gmail.com

הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לשום מקרה. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.