הלבנת הון

הרקע לחקיקת חוק איסור הלבנת הון:

הלבנת הון הינה תהליך שמטרתו להסתיר את מקורו הלא חוקי של רכוש שהושג בעבירה. בניגוד לעבירות הפליליות הקלאסיות כמו רצח, גניבה, שוחד, מרמה וכד', הגדרת הלבנת הון כעבירה, ונקיטת אמצעי מנע נגדה, הינה התפתחות חדשה יחסית, לא רק בישראל, בה נחקק החוק בשנת 2000, אלא בעולם כולו.

על מנת למנוע הטמעה של רווחי עבירה במערכת פיננסית הוטל על סקטור זה מארג שלם של הוראות ניהול וחובות דיווח. מטרתן של הוראות אלה הינה למנוע חדירתו של כסף "מלוכלך", שמקורו בעבירות, למערכת פיננסית הלגיטימית, במטרה להלבינו ולהפוך אותו למקור פיננסי כשר, כביכול.

הוראות אלו נועדו גם כדי לאפשר את איתורו של הכסף בסמוך לאחר החדרתו לתוך המערכת הפיננסית.

מהי הלבנת הון?

הלבנת הון היא תהליך של עשיית פעולה ברכוש, בעמצעות המערכת הפיננסית או בדרך אחרת, שמטרתה להטמיע רכוש שהופק בפעילות פלילית בתוך רכוש אחר, חוקי, כך שלא ניתן יהיה, בסופו של דבר, להצביע על מקור הרכוש, מיקומו, זהות בעלי השליטה בו ו/או הנהנים ממנו.

רכוש פלילי, או רכוש שהופק בעבירה פלילית, הינו רכוש שהופק עבירה או כשכר לה, או ששימש או איפשר את ביצועה, וכן רכוש שניתן בתמורה לרכוש כזה ו/או רווחים שהופקו משימוש בו.

רווחי הענק, המופקים כתוצאה מפעילות עבריינית, בעיקר בתחומי סמים, הימורים, הזנות והעבריינות הקשה האחרת, המוערכים בעולם בהיקף של מאות מיליראדי דולארים, מקנים עושר רב ומעמד איתן לקברניטי עולם הפשע, אך הם "מושכי אש" ויש בהם כדי להסיט אליהם את תשומת הלב של רשויות האכיפה ולחושפם לסכנה של העמדה לדין פלילי ושל חילוט רכוש.

על פי החוק איסור הלבנת הון, אין עוד הכרח כי מלבין ההון יהיה מי אשר ביצע את העבירה המקורית ממנה הופק ההון. לעיתים בעבירה חדשה זו, מדובר בשרשרת ארוכה של עבריינים, כאשר כל אחד מהם נוטל חלק מזערי בתהליך, ומהווה אך חוליה בדרך לניתוק הקשר בין העבריין לבין מקור ההון.

חוק איסור הלבנת הון:

חוק איסור הלבנת הון, תכליתו, לצרף את ישראל לקהילת העמים ולמנוע מישראל להפוך למכבסה האזורית או העולמית של הון שמקורו בפשע, מנסה להתמודד עם תופעת הלבנת הון במספר היבטים, בקבעו:
א. עבירות של איסור הלבנת הון ושל איסור עשיית פעולה ברכוש אסור.
ב. ענישה חמורה לעבירות.
ג. הוראות חילוט לטובת המדינה על רווחים שהושגו תוך ביצוע עבירה על החוק, כדי לעקר או לצמצם את התמריץ לבצען, והן על מנת למנוע את החזרת הכסף למעגל הפשע.
ד. חובת זיהוי, הכרה ודיווח על כל הגופים המעורבים במערכת הפיננסית, ומערך של אכיפת משטר להלבנת הון על הגופים המדווחים.
ה. חובת דיווח על הכנסה והוצאה של מזומנים ותחליפי מזומנים לישראל ומישראל.
ו. הקמת מאגר מודיעיני והענקת סמכויות רחבות היקף לרשות לאיסור הלבנת הון.

ענישה:

הלבנת הון מוגדרת בחוק: העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש אסור, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו, או עשיית פעולה בו, דינו מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע בסעיף 61 לחוק העונשין (כיום עומד הקנס על סך 228,000 ש"ח).

רכוש אסור מוגדר בחוק:

  • רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה.
  • רכוש ששימש לביצוע עבירה.
  • רכוש שאיפשר ביצוע עבירה.

מי שעושה פעולה ברכוש, בידיעה שהרכוש אסור, והוא מסוג הרכוש המפורט לעיל, דינו מאסר 7 שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61 לחוק העונשין (כיום עומד הקנס על סך 228,000 ש"ח).

כותב המאמר הינו עורך דין פלילי שי רודה בעל משרד עורכי דין מת"א המתמחה במשפט הפלילי על כל רבדיו.

לייעוץ נוסף ניתן לפנות לעו"ד פלילי רודה באמצעות טופס יצירת הקשר שבאתר זה, או באמצעות פרטי ההתקשרות המופיעים מטה:

שד' שאול המלך 8,
בניין "בית אמות משפט", תל אביב
טל': 6938555 – 03, פקס: 6938557 – 03,
נייד: 2292229 – 050
דוא"ל: shairodalaw@gmail.com

הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לשום מקרה. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.